לא מערכת גנרית שצריך לבנות מאפס. בוחרים ענף, והאתר נפתח עם סוגי הציוד ותבניות הצ'קליסט שמתאימים לו — ומשם משנים מה שצריך.
קו גריסה שלם שעומד ברגע שרכיב אחד נופל. המגרסה הראשית היא כמעט תמיד המכונה שהניתוח יצביע עליה, והשאלה האמיתית היא אם היא חורגת מהמגרסות האחרות אצלכם.
שעון עבודה הוא כאן המדד שקובע — תוכניות תחזוקה לפי שעות ולא לפי תאריך, וחלקים נשחקים שהבלאי שלהם מחושב משעות בפועל.
נפתח עם
צ'קליסטים
זרם חומר שלא נגמר ומגוון ציוד גדול יותר — מפרידים, מרסקים, מלגזות וכלי שינוע. נקודת הכאב היא בדרך כלל לא מכונה אחת אלא ההצטברות: הרבה תקלות קטנות שאף אחד לא סופר.
כאן דווקא דוח התקלות לפי סוג עושה את העבודה — הוא מראה שהמפריד לקח חמישים שעות השבתה השנה בלי שאף אחד הרגיש.
נפתח עם
צ'קליסטים
מפעל בטון לא יכול לעצור באמצע יציקה. השבתה כאן היא לא רק שעות אבודות אלא הזמנה שהלכה, ולכן עלות שעת ההשבתה שאתם מגדירים היא המספר שכל הדוחות נשענים עליו.
מערבל, מאזניים ומערכת מים — שלושתם דורשים כיול ובדיקה תקופתית, וזה בדיוק מה שתוכנית לפי תאריך עושה טוב.
נפתח עם
צ'קליסטים
תנור, מבער ומיכלי ביטומן — ציוד חם שדורש בדיקות תקופתיות מחמירות ורישיונות בתוקף. ההתראה על רישיון שעומד לפוג היא כאן לא נוחות אלא דרישה.
עונתיות חזקה: המערכת רואה את המרווח בין תקלות מתקצר לקראת סוף העונה, כשהציוד עבד חודשים ברצף.
נפתח עם
צ'קליסטים
כל אתר מנוהל בנפרד — ציוד, תקלות, צוות ודוחות משלו — ומנהל שאחראי על כמה אתרים רואה את כולם ומחליף ביניהם. הנתונים של אתר אחד לא מגיעים לאחר.
המערכת לא נעולה על ארבעה ענפים — סוגי הציוד והצ'קליסטים הם נתונים, לא קוד. דברו איתנו ונראה אם זה מתאים.